מטיילים מספרים

מידן,
ברצוננו להודות לך על אירגון והובלת  קבוצת "ברגהאוס " טרק חוצה אלפים 2012

היריעה קצרה מלתאר, נהיננו מהיום הראשון ועד היום האחרון, חווינו, הופתענו. הארגון היה מתוקתק וגם כשמזג האויר התקדר והקפצת אותנו "Leg"  זה הרגיש כמו מתוכנן מראש-ועוד יום הזכור לטובה.
הנהגת את המסע בדרכך השקטה  באופן רגוע, סמכותי ויעיל.
אהבנו את הנופים, הבקתות, האוירה, המאכלים, הבירה וההסברים מרחיבי הידע שלך.
מזג האויר המשתנה משמש קיצית ועד גשם ושלג כבד איפשרו להעמיד את הציוד והביגוד של ברגהאוס במבחן האולטימטיבי של הטבע.
זו חוויה שתיזכר לתמיד. מקווים להיפגש בטיול הבא

יהודה, בנדל, מוטי, שגיא, אסף, יגאל, אשל וצחי.

מיידן יקירי
המון תודות על טרק מדהים בדולומיטים. נהניתי שחבל"ז (עוד משתמשים במילה הזו?…).
אומנם אין אומרים שיבחו של אדם בפניו אך בארץ הזו, שכבר מישהו עושה משהו טוב, על אחת כמה וכמה טוב מאוד, מן הדין לפרסם זו ברבים כדי שגם אחרים יהנו.
ארגון הטרק היה מצויין, זרמת עם רוח הקבוצה ודאגת בצורה מושלמת לכל פרט ופרט.
הפגנת בקיאות בשטח, הובלת בבטחה ונתת הסברים כשצריך וללא טחינת ראש מיותרת, שזו מעלה בפני עצמה.
לא פחות חשוב: היית פרטנר משובח ל-  QUARTO LITRO של יין אדום, משובח גם הוא בסיומו של כל יום בטרק הנפלא.
בקיצור: חבל שנגמרו הטפוסים, המורדות, הארוחות המשותפות ומשחקי הוויסט בערבים.
אינשאללה נפגש בעוד כמה חודשים שוב בטרק לקפדוקיה ולעוד מקום שאת שמו איני זוכר למרות שחזרת עליו "רק" שלוש פעמים…
והיה אם תתקל במהסס-טרק בהמשך, נא קח אותי כממליץ ושלח אותו אלי.

לפני שיצאנו לטיול לא השקעתי מחשבה רבה על הצפוי. מקסימום אמרתי לעצמי: נוסעים, הולכים סובלים וחוזרים..
פחדתי בעיקר מהחום בשעות היום ואיך נסתדר איתו.
למרבה ההפתעה מהיום הראשון שירדנו לקניון ויקוס תפסתי תחושה של "מבסוטניק".. הכל מצא חן בעיניי: הנוף הסלעי עם העצים, מעיינות המים הקרים בדרך בכל פינה, האוכל המעולה בבתי ההארחה המטופחים שחיכו לנו בכל ערב..

גם החום שטופל בכמות הולמת של מים ובירה התגלה כסביר ולא קלקל שום דבר.

ניכר שלא חסכו בכסף ולא במאמץ לוגיסטי כדי לתת לנו את הטוב ביותר, ביחד עם הקבוצה האיכותית שלנו ועם הידע הרבגוני של מידן ויכולתו להתהלך בנעימות עם האנשים יצא לנו טרק מהנה ונעים. תודה גם לצוות התומך שלנו קטרינה ומאקיס שגם הם כמו כל השאר נבחרו בקפידה ובזכותם זכינו לטיול משובח ונעים..
ושוב תודה מכל הלב

!

חזרנו בשבת האחרונה משלושה ימים של טרק בהרים העוצמתיים, הצבעוניים והיפהפיים של אזור רג'ף הבתולי בירדן. הטיול היה מאורגן מבחינה לוגיסטית עד הפרט האחרון, ומה שנשאר לנו זה להגיע למעבר הגבול באילת ואז פשוט ללכת ולהנות מהנוף.
מידן אירגן לנו את המסלול ואת הצוות המקומי הנהדר ומסביר הפנים ובזמן הטיול היה כל הזמן בקשר עם הסוכן המקומי ודאג שהכל מתקתק.

ממליצים בחום לכל מי שרוצה לטייל ברגל בטבע מדברי קסום בראש שקט, ויש לו 3 ימים להקדיש לעניין – לא להתלבט. שווה כל רגע (והמחירים מאד מאד ידידותיים).

אז שוב המון תודה, מידן, היה תענוג
נתראה בטיול הבא

משפחת ענבר – נמרוד, יפתח, איל, מורן ותומר

דברי סיכום ופרידה מקיטנת לנגטאנג 

לא יודעת איך יצא שאני זו שאומר את הדברים אולי כי חלק גדול מהטיול לא יכולתי לדבר או הייתי עסוקה בשיעול וגריפת חוטם לסירוגין, אבל האמת שלא כל-כך קל לתרגם את החוויה למילים, כי כדרכן של חוויות עמוקות באמת – אין מילים. להתפעמות ממה שחווינו בכל חושינו, יפה השתיקה.

לכל אחד יש סיבות אחרות למה דווקא עכשיו בנקודה זו בחייו, לקח תרמיל ומקל (ועוד מקל וצ'ימידן וחותלות של ברגהאוס וחולצות מנדפות ותרופות נגד גבהים ומגיני ברך ופירות יבשים וכו' וכו' וכו') ספורט כל-כך פשוט הליכה, וכל-כך הרבה ציוד… בכל אופן לכל אחד סיבות אחרות למה הוא היה מוכרח אבל פשוט מוכרח,
it's now or never ליסוע דווקא עכשיו לנפאל – גג העולם

אחת הסיבות שלוקחות אותי להרים היא חוויה כמו דתית באמצע חיי המאוד חילוניים הכי קרוב לאלוהים שאני מצליחה להגיע.חוץ מזה חשוב לדעת מאיפה צומחים האורז והתפ"א, כמה קשה עמלים אנשים על כל חלקה קטנה – ולא, העולם לא מתחיל ונגמר באריזות פלסטיק על מדף הסופר, ואיך עולים בהר ברזלים, פח מגולוון, דאל ובט וכל השאר וקולה ובירה.
דוד ואני היינו עם מידן בכמה וכמה מסעות בהרים. לא שזה לא מסובך – לבחור מסלול ובקתות, לתאם לפגוש את המזוודות פעמיים במסלול, או לשמור עלינו שנתנהג בנימוס אירופאי כלפי בעל הבית – אבל הפעם זו אופרציה אחרת לגמרי.

קודם כל הילדים בקיטנת המשתלבים – האיטיים והממהרים, המנוסים וחסרי הנסיון, המתנשמים והמדלגים מאבן לאבן, פרוקי הברכיים ופרוקי קרסוליים. אח"כ כל נבחרת הסייעות/סייעים, או העוזרים הגריאטריים כמו שדוד קרא להם.

הצוות שהיה מדריך לדרך ומדריך לנפאל, וניחש כל רגע כל דקה מה אנחנו רוצים ומה אנחנו צריכים, ואיפה לשים את הרגל ואיך להעיף אותי מהשביל בדיוק כשמגיע סוס פראי.והסבלים בחיוכים מבוישים ושקטים. נעלמים בלילה אי-שם בגגות ובחדרים צדדיים. ומעין מערכת הנהלה מורכבת, עם סי.פי הבלתי עציב בעל האנרגיה הבלתי נדלית והסבלנות לכל קצב הליכה אפשרי. וכל הזרימה התת-קרקעית של הקודים המדוברים והלא מדוברים של איך מתייחסים ואיך מתנהגים כלפי המעמדות השונים להם שייכים כל האנשים האלה. אז למרות שאחד ההיילייטים של הקיטנה היה א"ש לילה בקטמנדו, זאת לא היתה קיטנה ככל הקיטנות.

יש עוד הרבה להגיד על הדאל-בט המגוון, ואגרול מומו ועל איך כולם, אבל כולם עשו את כל המסלול ועל הקבוצה הנהדרת שוב אין מילים. אבל האחרונה שאני רוצה לשבח היא אלת מזג האויר
אז למרות שלא היה בטיול הזה שנאפס – לא טוב ולא גרוע, שוב אין מילים
מידן איך עשית את זה??